קבלת החלטות 

מיומנות קבלת החלטות היא נכס.

אדם שניחן ביכולת קבלת החלטות מצליח להתקדם ביעילות בנתיב חייו.

לא מעט פעמים אנחנו מגיעים לצומת החלטה ואז נתקעים. לא יודעים איך לקבל את ההחלטה.

לרוב בהחלטה מעורבים שיקולים אמוציונאליים (רגשיים) לצד שיקולים רציונאליים (הגיוניים).

השיקולים האמוציונאליים מקשים על קבלת ההחלטה שכן הם משבשים את הנוסחאות שמשמשות אותנו במערך השיקולים הרציונאליים.

הייתי רוצה לספר סיפור קצר על החלטה שקיבלתי לאחרונה ובעזרתה להמחיש את השילוב בין הרגש לשכל בתהליך קבלת החלטה.

אתם יכולים להחליט להמשיך לקרוא את הסיפור או לפרוש כאן.

אם ההחלטה הזו קשה לכם, אז אמליץ לכם להמשיך לקרוא.

הציעו לי לחדש ביטוח על טלוויזיית LCD. הסכום שהוצע היה: 960 ש"ח לשנתיים.

מה לעשות? האם לחדש?

החלטתי לקבל את ההחלטה בשני ערוצים במקביל: האחד אמוציונאלי לחלוטין והשני רציונאלי לחלוטין.

יצאו ממצאים מאוד מעניינים:

בשיטה של שיקולים אמוציונאליים לחלוטין: היות ואני טיפוס שמגדיר את עצמו כלא אוהב סיכון, וניסיון העבר שלי עם מכשירים חשמליים לימד אותי שקרו מקרים שבהם לא חידשתי ביטוח ואז יומיים אחרי זה התקלקל מכשיר כזה או אחר, נטיית הלב האמוציונאלית אמרה- לרכוש את הביטוח.

בשיטה של שיקולים רציונאליים לחלוטין: יש כאן בעצם שאלה של סיכון אל מול סיכוי שיקרה משהו.

יש לכך נוסחה מתמטית לא כל כך מסובכת שבודקת את הכדאיות בהוצאה.  שימו לב: סדר השאלות חשוב.

השאלה הראשונה שאתה צריך לשאול את עצמך היא: מה הסיכוי? מה הסיכוי שיקרה נזק לטלוויזיה בשנתיים הקרובות.  ניתחתי אירועים דומים בעבר והגעתי לשיעור מוערך של 25% סיכוי שיהיה נזק.

השאלה השנייה שנשאל היא: מה הסיכון? מה הגובה המקסימאלי של הנזק- במקרה זה מדובר ברכישת טלוויזיית LCD חדשה במותג דומה- המחיר: 2,800 ש"ח.

בשלב הבא אנחנו מכפילים את הסיכוי שאמדנו (25%) בסכום הנזק המקסימאלי (2,800 ש"ח)= 700 ש"ח.

את הסכום הזה יש להשוות לסכום שהוצע לביטוח שהוא: 960 ש"ח לשנתיים.

אם סכום הביטוח גבוה מהחישוב, אז לא שווה לרכוש ביטוח במחיר הזה. אם הסכום היה נמוך יותר, אז כן כדאי. השיקול הרציונאלי אומר: לא לרכוש ביטוח.

שילוב בין האמוציונאלי (לרכוש) לבין הרציונאלי (לא לרכוש): ניתן להגיד לחברת הביטוח שלפי חישובים שערכתם, משתלם לכם לשלם עד 700 ש"ח. אם יוכלו להתיישר למחיר הזה, יש עסק.

בסוף לא רכשתי הביטוח.

מה יהיה עם הטלוויזיה? מעניין הא?

אגב, המרוקאים גם מכניסים שיקול שלישי: "עין הרע" לפיו אחרי כל הדיבורים האלו על שלא רכשתי ביטוח, עכשיו הטלוויזיה בטוח תתקלקל J.

סקר שערכנו בתחום בקרב מנהלים ופורסם בעיתונות:

http://www.sqm.co.il/decisionmaking.html

למי שמוצא את התחום הזה מעניין הייתי ממליץ לקרוא את ספרו של פרופ' דן אריאלי "לא רציונאלי ולא במקרה". פרופ' אריאלי הוא ישראלי בעל שם עולמי בתחום של קבלת החלטות.

בכל זאת, עדיין לא משתנה העובדה שקבלת החלטה היא אירוע קשה ולעתים מהווה מעין קריעת ים סוף.

יש טכניקה שניתן לסגל שיכולה להחליק יותר טוב את רגעי קבלת ההחלטות שלנו. הטכניקה מדברת על שימוש באינטואיציה.

הייתי בכנס שבו הרצה פרופ' יוסי יסעור מהמרכז האקדמי רופין ודיבר על מיומנות קבלת החלטות תוך הבחנה בין המחליט האינטואיטיבי (מחליט מהבטן) לבין המחליט הרציונאלי (שוקל את ההחלטה).

פרופ' יסעור מסביר שצבי שהולך ביער ושומע רשרוש מייד מזנק ובורח מהמקום- הוא מונע מהחלטה אינטואיטיבית. הוא לא יפעיל שיקולים רציונאליים: "בוא נעצור רגע ונחשוב: האם הרשרוש יכול להיות חיה טורפת, אולי זה איש נחמד שבא להביא לי אוכל?".

לצפייה במצגת המלאה מהרצאתו של פרופ' יסעור בכנס השירות של המי"ל: לחץ כאן.

האינטואיציה זה מה שהלב שלנו אומר לנו לעשות.

אם תשימו לב ותזקקו את מאיות השנייה הראשונות שבהן נפתח חלון של קבלת החלטה, תגלו שבאותו רגע שעלתה השאלה להחלטה הגיעה גם התשובה.

הלב שלנו מסמן לנו את הדרך. הרעשים בסביבתנו שמוחנו קולט כל רגע מטשטשים את הזוהר של אותה דרך.

לסיכום:

לאלו מאיתנו שרוצים תנועה חלקה בנתיב החיים (האישיים /או העסקיים) הייתי מציע לתרגל חידוד הקשב לרחשי הלב. ברוב ההחלטות אמליץ לבחור בדרך האינטואיטיבית שקפצה לנו מייד כאשר עלתה שאלה.

בחלק האחר יש לבחון את הנושא תוך חישוב שיקולים רציונאליים מול השיקולים האמוציונאליים.

לא יודעים באיזו שיטה לבחור? לכו עם הלב...

שלכם,

             שי  חיון